חוֹתֶל שֶׁלְתְּמָרִים פַּטּוֹלַייָא שֶׁלְתְּמָרִים יָֽצְאוּ לְחוּלִין. קוּפּוֹת שֶׁלְתְּמָרִים אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי יָֽצְאוּ וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי לֹא יָֽצְאוּ. אָמַר רַב חִסְדָּא מָאן דְּאָמַר יָֽצְאוּ דְּרוּסוֹת. וּמָאן דְּאָמַר לֹא יָֽצְאוּ בְּשֶׁאֵינָן דְּרוּסוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
קופות של תמרים. שהן גדולות תני בפלוגתא וקאמר רב חסדא דמ''ד יצאו לחולין היינו אם התמרים דרוסות בהן שצריכין להקופה ונמכרין כך כמו כדי יין סתומות ואם אינן דרוסות לא יצאו לחולין:
חותל ופטילייא. מיני סלים של תמרים צאו לחולין לפי שאין מדקדקין עליהן ועיקר המכר משום תמרים הוא:
הלכה: 5a תַּנֵּי בֶּן בַּגְבַּג אוֹמֵר וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ. תַּנֵּי לוֹקֵחַ הוּא אָדָם פָּרָה מִפְּנֵי עוֹרָהּ וְצֹאן מִפְּנֵי גִיזָתָהּ וְיַיִן מִפְּנֵי קַנְקַנּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה הָדָא דְתֵימָא כְּשֶׁהָיָה הַמּוֹכֵר הֶדְיוֹט. אֲבָל אִם הָיָה הַמּוֹכֵר אוּמָּן נַעֲשֶׂה כְּמוֹכֵר זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה מַתְנִיתָא אָּֽמְרָה כֵן כַּדֵּי יַיִן סְתוּמוֹת מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִימָּכֵר סְתוּמוֹת יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. אָמַר רִבִּי מָנָא וּמִנָּהּ כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן אִם הָיָה הַמּוֹכֵר אוּמָּן נַעֲשֶׂה כְּמוֹכֵר זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְדִכְוָותָהּ אִם הָיָה הַלּוֹקֵחַ אוּמָּן נַעֲשֶׂה כְּלוֹקֵחַ זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' מנא ומינה וכו'. דרך בעיא היא אם תידוק מינה דכדאמרת לחלק גבי מוכר מחלקינן ג''כ גבי הלוקח בהכי:
מתניתין אמרה כן. דיקא נמי מהמתני' דקתני כדי יין סתומות וכו' אלמא דוקא במקום שדרכן למכרן סתומות אבל אם דרכן למכרן פתוחות אין הקנקן טפל להיין אלא מוכר לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו וכך הוא בתגר לעולם שנותן עיניו על כל אחד בפני עצמו:
הדא דתימא בשהיה המוכר הדיוט וכו'. כדפרישית במתני':
גמ' תנו בברייתא בן בג בג. דדריש מדכתיב ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך א''כ בבקר ובצאן וגו' למה לי אלא לדרשא כדתני לוקח הוא אדם פרה מפני עורה וכו' וכלומר שלוקח אותה אגב עורה והעור יוצא לחולין וכן כולן כדתנינן במתני':
הַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ אֵינוֹ נִקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּפוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה מִשֶּׁהֶחֱמִיץ נִקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ פוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בְּמִידָּה וּמָצָא כְדֵי מִידָּתוֹ פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ זִימְנִין אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר וְזִימְנִין אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא. וְהוּא שֶׁהֶחֱמִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שֶׁכֵּן אֲפִילוּ מֵי מֶלַח נִיקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
התמד וכו'. גרסי' לכל זה לעיל בפ''ה דמעשרות בהלכה ה' עד אפי' מי מלח ניקחין בכסף מעשר ושם מפורש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא כָּל אִילֵּין מִילַּייָא אֲנָן מָרִין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי זְעִירָא. לֹא יָבִיא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַה בֵּין חִטִּים וּמַה בֵּין מָעוֹת. אֶלָּא בִּלְקִיחָתָהּ פָּֽקְעָה מִמֶּנָּהּ קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְיָבִיא מִן הַחִיטִּים הַתְּרוּמָה לַכֹּהֵן וְהַשְׁאָר לַבְּעָלִין מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מֵבִיא. אָמַר לוֹ הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם לֹא נִפְסַל הַלֶּחֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל הגע עצמך שאם נשפך הדם של הזבח לא נפסל הלחם. בתמיה שהרי הלחם אגב הזבח הוא ולפיכך אינו יכול להביא הלחם מחטי מעשר שני עצמן שמא יארע איזה פסול בהזבח ונפסל הלחם ויוצא לבית השריפה ונמצא מאבד הוא מע''ש והיינו טעמא דלא יביא אלא ממעות מעשר שני דבמעות אין קפידא כמו במעשר שני עצמו:
ויביא מן החטין. של מעשר שני הרי ג''כ לאכילה הן שהתרומה מהלחם לכהן נאכלת והשאר נאכל לבעלים כדתנן התם לעיל ומכולן היה נוטל אחד מעשרה תרומה שנאמר והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה והשאר נאכל לבעלים וא''כ מפני מה אינו מביא לחמי תודה מחטי מעשר שני:
אמר ר' יוסי וכו'. כלומר דהדר אמר ר' יוסי גופיה דכל אינון מילייא דאנן אמרין לאו כלום הן דמתני' דמנחות מסייעא לסברת ר' זעירא דתנינן בפ' התודה אם אמר התודה היא ולחמה מן המעשר יביא ולא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני ומה בין חטים ומה בין מעות אלא ע''כ משום דבלקיחת דבר ממעות מעשר שני פקעה קדושת מעשר ממנו והלכך מחטי מעשר שני לא יביא דאין קדושת לחמי תודה חל על קדושת מעשר שני אבל מהחטים שנלקחו ממעות מעשר יביא לפי שפקעה מהן קדושת מעשר:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּהֵמָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלֵם כְּרִבִּי מֵאִיר פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה כְּרִבִּי יְהוּדָה חַייֶבֶת בְּבְכוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא יָֽלְדָה בְּכוֹר אֵימוֹרָיו מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. וְלֹא חָל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל אֵימוֹרָיו וְלֹא נִמְצָא מַבְרִיחוֹ מִן הָאֲכִילָה. אָמַר לֵיהּ וְכִי הַלּוֹקֵחַ בְּשַׂר בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה לֹא חָל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל אֵימוֹרֶיהָ וְלֹא נִמְצָא מַבְרִיחָהּ מִן הָאֲכִילָה. אָמַר לוֹ בִּלְקִיחָתָהּ פָּֽקְעָה מִמֶּנָּהּ קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַאֲנָן לֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כֵּן. אֶלָּא לֹא הִתִּירָה הַתּוֹרָה לִיקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֶלָּא שְׁלָמִים בִּלְבַד. מַה נַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן וְולָדָהּ בְּכוֹר וְהִקְדִּשָׁהּ שְׁלָמִים. מָאן דְּאָמַר לֹא הִתִּירָה הַתּוֹרָה לִיקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֶלָּא שְׁלָמִים בִּלְבַד קְרֵיבָה. מָאן דְּאָמַר בִּלְקִיחָתָהּ פָּֽקְעָה מִמֶּנָּהּ קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר אֵינָהּ קְרֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
וולדה בכור והקדשה שלמים. איכא בינייהו כלומר שהקדשה של הבהמה עצמה שלמים היא וזה לדברי הכל ואם ילדה בכור הוא דנ''מ בינייהו ובלוקח בהמה סתם ממעות מעשר וכדלעיל בהאי דר' זעירא והוא גופה הוא דאיכא בינייהו דלמ''ד דטעמא במתני' משום דלא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד וא''כ אם ילדה בהמת מעשר בכור קרב הוא לאימוריו כשאר דין בכור תם וכסברת ר' ירמיה דלעיל דמאי שנא מהבהמה עצמה דאמרה התורה דקריבה שלמים ואע''פ שמבריח את האימורין מן האכילה משום דכך ניתנה המצוה מכסף מעשר ומאי שנא וולדה הבכור דג''כ הדין כן אבל למ''ד דטעמא במתניתין משום דבלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר וחל עליה שלמים א''כ אימא לך בבהמת מעשר בעצמה וילדה בכור שאין אימוריו קרבין ומשום דבכה''ג לא פקעה ממנה קדושת מעשר וכסברת ר' זעירא בעצמו לעיל דאתה מבריחו מן האכילה:
מה נפקא מביניהן הא לתרווייהו הכי טעמי מיהת שלמים הוא וכדהס''ד דמעיקרא דמתני' קנה שלמים מיתפרשא:
אמר ליה. ר' זעירא שאני הכא דאף למאי דס''ד מעיקרא דקנה שלמים בע''כ לא קשייא משום דבלקיחתה לבשר תאוה פקעה מן הבהמה קדושת מעשר וחל עליה קדושת שלמים בע''כ אבל אם לקח בהמה סתם ממעות מעשר עדיין קדושת מעשר עליה ולא ניתן אלא לאכילה ואם ילדה אימא דהא דקאמר חייבת בבכורה דוקא ליתנו לכהן אבל לא שיהא לו דין בכור שיהו אימוריו קריבין. אמר ר' יוסי ואנן לא הוינן אמרין כן. משום שר' יוסי אמר הכי בעצמו לעיל בקדמיתא הוינן אמרין הלוקח בהמה וכו' ולפיכך קאמר דאנן דהוינן אמרין להאי פירושא במתני' דלא יצא העור לחולין משום דקנה שלמים לא היינו אומרים מטעם הזה דבלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אלא מהאי טעמא הוינן אמרין כן משום דלא התירה התורה לקנות בכסף מעשר בירושלים אלא שלמים בלבד:
א''ל ר' ירמיה וכי הלוקח בהמה לבשר תאוה וכו'. כלומר דר' ירמיה מפרש להא דקתני במתני' לא יצא העור לחולין משום דבעל כרחו נתפס השם לשלמים וכדהוי אמרין מעיקרא דלעיל וא''כ תקשי נמי וכי לא חל מעשר שני על אימוריה וכשהן קריבין לא נמצא שאתה מבריחה מן האכילה:
ולא חל מעשר שני וכו'. דברי ר' זעירא הן שהשיב לו ומאי תיבעי לך וכי לא חל קדושת מע''ש על אימוריו ומעשר שני ניתן לאכילה ואם אתה אומר אימוריו קריבין לא נמצא שמבריחו אתה מן האכילה:
ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח. אליבא דר' יהודה בעי דחייבת בבכורה ואם לכל דין בכור משוי ליה דאימוריו קריבין ע''ג המזבח או דילמא חייבת בבכורה דקאמר לענין שחייב ליתנו לכהן ודינו כדין בכור בעל מום שניתן הכל לאכילה:
בהמת מעשר שני. אם לקח בהמה ממעות מעשר שני בירושלים וילדה לר''מ דאמר מעשר שני ממון גבוה הוא פטורה מן הבכורה דלא אלימא קדושת בכור למיתפס אקדושת מעשר שני ולר' יהודה חייבת בבכורה:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּקַדְמִייָתָא הֲוִינָן מָרִין הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה עַל כָּרְחוֹ 5b נִתְפָּס הַשֵּׁם לִשְׁלָמִים וְלָא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם מִן הָדָא דְאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
בקדמייתא הוינן אמרין וכו'. כלומר בתחילה היינו רגילין לפרש להמתני' בלוקח בהמה לבשר תאוה דלא יצא לחולין היינו שבעל כרחו נתפס השם לשלמים גם על העור וכן בלוקח חיה לזבחי שלמים דאע''ג דאינה ראויה להקרבה חל שם שלמים על העור וצריך למכרן וליקח בדמיהן שלמים כך היינו מפרשים בתחלה אבל ולא הוינן אמרין כלום דאין המתני' מיתפרשא כן כמו דשמעינן מן הדא דאמר ר' אלעזר דה''ק לא קנה מעשר וכדאמרן:
גמ' אמר ר' אלעזר לא קנה מעשר. הא דקתני לא יצא העור לחולין היינו שאינו בתורת לצאת העור לחולין לפי שלא קנה המעשר כלל כדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source